⊰ זיהינו שניים ⊱
בצבא, אחרי שנפצעתי בברך בסוף טירונות לוחמות מג״ב, הועברתי לתפקיד מנהלתי.
הקצין שלי (אמל״ח יחידה מובחרת), היה מאחר, תמיד. לכל מקום.
יום אחד הוא זימן לפגישה קבוצה של קצינים חשובים וכמובן איחר.
הם ישבו בחדר ישיבות והמתינו.
מאוד חששתי שיבקשו ממני להכין להם שתייה וכו, אז חיפשתי ומצאתי דרך להעסיק אותם.
בחדר היתה תלויה תמונת נוף גדולה של יער בהרי ירושלים.
אמרתי להם שהתמונה היא של מחלקה שתיים בציוד הסוואה מלא ויצאתי מהחדר,
כשחזרתי עדכנו אותי: ״זיהינו שניים״
נחנקתי מלהתאפק לא לצחוק.
על זה נאמר “כשמחפשים מוצאים” גם אם אין מה.
זה כמו ״איפה אפי״
צבאי, רק בלי אפי.