⊰ רוקי בקיבוץ ⊱

עבדתי במרפאה וטרינרית הרבה שנים, כשהגעתי היתה במרפאה תוכנה ישנה, שהחלפתי באחת שאני בניתי ובמקביל השתמשנו גם בכרטסת ידנית. עם כל האהבה שלי למסדי-נתונים (ובאמת שיש הרבה אהבה), יש משהו בכרטסת ידנית שלא ניתן להעביר למחשב, הדרך שבה נכתבו הדברים מעבירה הרבה מידע נוסף על הביקור, פרט לכתב היד הרופאי הלא-קריא, אם נכתב במסודר או מבולגן וכו. נראה לי שזה מספיק להקדמה ויכולה להמשיך לסיפור עצמו.

יום אחד, הגיעה למרפאה חיילת עם גור וחברה שלה, כשבאתי לפתוח לה כרטיס לקוח חדש, אמרה שהיתה מגיעה למרפאה בתור ילדה עם רוקי (שם בדוי), הכלב שגדלה איתו, לפי הפרטים שמסרה, איתרתי את מספר הלקוח שלה והנחתי את הכרטיס הידני הישן על הדלפק.

בכרטיס היה רשום בגדול ובכתב-יד נסער: -נדרס- עם שני קווים מתחת.
הטיפול האחרון ברוקי היה ביקור-חירום, אחרי תאונה, שהגיע במצב קריטי ו… לא שרד את הפציעה.

רגע לפני שאמרתי לה שמשתתפת בצערה, שמעתי אותה אומרת לחברתה ש״רוקי חי בקיבוץ״.
מסתבר שאף אחד לא סיפר לה.
קפאתי לשניה ואז הנחתי כרטיס אחר על הכרטיס הידני שלה, העברתי אותו למקום בטוח כך שלא תראה ואמרתי ״כן, בקיבוץ״…